כיצד לפעול כשמינוי אפוטרופוס הופך לחוסר הסכמה רחב בתוך המשפחה?

תוכן עניינים

יש פעמים וההחלטה במשפחה מי יהיה זה שימונה לאפוטרופוס עבור בן משפחה מבוגר או בגיר בעל צרכים מיוחדים, הופכת להיות למאבק מלא יצרים. האם ניתן להיערך ואף למנוע מאבק עתידי זה מבעוד מועד?

מינוי אפוטרופוס לבן משפחה כלשהו אינו נחשב לצד קל. אותו מינוי טומן בחובו אחריות רחבה, כשיש בני משפחה שאינם מעוניינים לקחת אותה על עצמם. מנגד, ישנם מקרים בהם ההחלטה מי זה שימונה לאפוטרופוס הופכת למאבק של ממש. מאבק שיש בו קושי לקבל החלטות ענייניות וכאלו שהן לטובת האדם עצמו. 

קיומן של חילוקי דעות

השאלה במשפחה מי יהיה זה שיתפנה לאפוטרופוס קורת לא פעם בשל כך שבן המשפחה שזקוק לאפוטרופוס כעת לא חתם לפני זה על ייפוי כוח מתמשך. ייפוי כוח מתמשך הינו מסמך שבו יכול כל אדם לקבוע מראש, כשהוא כשיר לעשות כך, מי יהיה אחראי על גופו ורכושו ביום שיאבד באופן חלקי או מלא את צלילותו ובכך את יכולתו לקבוע על גורלו בעצמו. אם לא קיים ייפוי כוח מתמשך ישנו הצורך, כאמור, במינוי אפוטרופוס באמצעות בית המשפט. 

הצורך באפוטרופוס עבור בגיר חל בשל שתי סיבות מרכזיות. האחת, מקרה ובו אדם קשיש הסובל מדמנציה או שיש והוא נמצא במצב סיעודי ובעצם אינו יכול עוד לקבל החלטות בעצמו. מקרה נוסף נוגע לצעירים עם צרכים מיוחדים אשר מגיעים לגיל 18 – גיל בגיר על פי החוק בישראל. בהגיעם לגיל זה הם, באופן טבעי, אינם יכולים לדאוג לעצמם ולקבל החלטות על חייהם. 

במקרים ולא קיימים חילוקי דעות בתוך המשפחה לגבי מי יהיה זה שימונה לאפוטרופוס, התהליך אמור להתנהל על מי מנוחות. מנגד, במקרים ובהם קיימים חילוקי דעות, חילוקי דעות אלו יכולים להוביל לחוסר הסכמה ובכך לפגיעה באדם עצמו שזקוק לאפוטרופוס. 

יש פעמים וחילוקי הדעות לגבי מי יהיה אפוטרופוס עבור אדם קשיש חלים בין האחים. הבסיס לחילוקי הדעות וחוסר ההסכמה יש ונובעים מחשש של חלק מהאחים, כי האח או האחות שישמשו כאפוטרופוס ישתלטו על חלק ניכר מהרכוש של הוריהם. 

הסכנה שקיימת במינוי של אפוטרופוס חיצוני

על בני משפחה להכיר כי קיימת האפשרות במינוי של אפוטרופוס חיצוני על ידי בית המשפט. החלטה זו יכולה לקרות במקרים בהם בני המשפחה לא מגיעים להסכמה מי ימונה לאפוטרופוס. אז יכול בית המשפט לבחור בעמותה כלשהי שתשמש כאפוטרופוס או להעביר האחריות לאפוטרופוס הכללי. 

במקרה ובו יוחלט על מינוי של אפוטרופוס חיצוני, לאף אחד מבני המשפחה לא תהיה נגיעה בנוגע לרכוש, לגוף ולבריאותו של בני משפחתם. אותו גורם חיצוני שנקבע על ידי בית המשפט יהיה זה שיקבל את אותן החלטות מכריעות. 

מקרים אלו אמורים להוות תמרור אזרה בוהק בפני אותם בני משפחה להם יש חילוקי דעות קשים. עליהם להבין כי התמשכות חילוקי הדעות וחוסר הסכמתם בנושא תביא בסופו של דבר למצב שכולם יוצאים נפסדים. בראש ובראשונה בן משפחתם אשר יטופל על ידי גורם חיצוני וכמובן כל אחד מבני המשפחה. הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך יותר. 

מה בעצם קורה כשמוגשת בקשה למינוי אפוטרופוס?

בעת הגשה למינוי אפוטרופוס ממנה בית המשפט עובד סוציאלי. אותו עובד סוציאלי מגיש תסקיר בעניינו של אותו אדם קשיש או מוגבל ואף בעניינם של בני משפחתו המבקשים להתמנות לאפוטרופוסים. באמצעות אותו תסקיר בוחן בית המשפט את מצבו של אותו אדם מוגבל, את קשריו המשפחתיים, ההיסטוריה המשפחתית ואת עמדתו במידה וזו יכולה להישמע מפיו. 

לעובד הסוציאלי שמורה הזכות להמליץ בעצמו על מי שהוא חושב שהכי מתאים להיות האפוטרופוס ואף להצביע על בני משפחה שיש למנוע מהם להיות האפוטרופוסים. לאחר הגשת התסקיר, גם משרד היועץ המשפטי לממשלה נדרש להגיש עמדתו בעניין. 

במקרים בהם שאר בני המשפחה תומכים במינוי של אחד מבני המשפחה לשמש כאפוטרופוס יהיה מדובר בהליך ענייני וקצר. התנגדויות וחילוקי דעות יכולים להוביל לתהליך מייגע ורווי יצרים שיכול להגיע לכדי שנים. לא פעם, בעת וקיימים חילוקי דעות עוד בשלבים מוקדמים ממש, מומלץ כי בני המשפחה ייפגשו כולם עם גורם מקצועי מתחום המשפט. גורם אשר יוכל להוביל אותם לדרך בה אותם חלוקי דעות יוסרו עוד בשלב מוקדם. 

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
כתבות נוספות שאולי תאהבו